רוזמרין Rosmarinus officinalis

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on linkedin

רוזמרין Rosmarinus officinalis

פעילות עיקרית

אנטי-בקטריאלית, אנטי-פטרייתית, נוגדת-דלקת

שימושים עיקריים

ערנות, רוגע, מערכת העיכול , כבד

בשימוש במוצרי ננו טבע: רטבוליקס

השפעה ידועה בספרות המקצועית

טיפול בכבד והעיכול, ערנות ורוגע , אנטי-בקטריאלית, אנטי-פטרייתית, נוגדת-דלקת

מחקרים ושימושים מקובלים עיקריים

מרבית המחקרים נערכו בשמן האתרי המופק מהצמח.

ניסוי קליני אמריקאי (1998) בדק השפעה של שני שמנים אתריים (לבנדר ורוזמרין) על מצב העירנות ומצב הרוח של 40 מבוגרים. המשתתפים התבקשו לעבור מבחן מתמטי פשוט לפני ואחרי החשיפה

לשמנים, שנמשכה 3 דקות. הקבוצה שנחשפה לשמן האתרי של רוזמרין הציגה ערנות מוגברת בבדיקת EEG, הבודקת תדרים של גלים במוח ומעידה על מצבי ערנות ושינה. במבחן שבדק את רמת העצבנות הציגו המטופלים בקבוצת המחקר תוצאות נמוכות יותר, מה שמעיד על רמת עצבנות נמוכה יותר. המטופלים גם דיווחו על תחושות רוגע וערנות והיו מהירים יותר בהשלמת המבחן המתמטי לאחר החשיפה לשמן האתרי. עם זאת, לא נצפה הבדל ביכולת הדיוק שלהם במבחן.(1)

שאיפה של השמן האתרי גרמה לעלייה בשיעור פי ארבע בפעילות הלוקו-מוטורית (כושר התנועה) בעכברים.(2)

השמן האתרי של הצמח נמצא כבעל פעילות אנטי-בקטריאלית ואנטי-פטרייתית כנגד מגוון רחב של אורגניזמים במבחנים שונים.(3,4)

מחקר בריזלאי (2000) הצביע על פעילות נוגדת-דלקת

של תמצית מימית-אלכוהולית (70% אלכוהול) מהצמח. התמצית הפחיתה את הנגע הכיבי שנגרם במערכת העיכול של חולדות אשר נגרם כתוצאה מחשיפה למספר חומרים.עוד נמצא כי מנגנון הפעולה של התמצית אינו קשור להשפעה על NO ו/או על פרוסטגלנדינים.(5)

השמן האתרי של הצמח הציג פעילות נוגדת-עווית על שרירים חלקים בחולדות, ארנבים ושרקנים.(6-8)

מחקר צרפתי (0991) הראה כי תמצית הצמח גרמה להפחתה משמעותית בממדי הנזק שנגרם לתאי כבד של חולדות בעקבות חשיפה לחומר רעיל בשם Tert-butyl 1-hydroperoxide (9)

 

  1. Int J Neurosci. 1998 Dec;96(3-4):217-24.
  2. Planta Med. 1987 Aug;53(4):315-8.
  3. Lett Appl Microbiol. 1999 Apr;28(4):291-6.
  4. J Ethnopharmacol. 1993 Aug;39(3):167-70.
  5. J Ethnopharmacol. 2000 Jan;69(1):57-62.
  6. J Ethnopharmacol. 1991 May-Jun;33(1-2):57-62.
  7. Planta Med. 1980 Dec;40(4):309-19.
  8. Planta Med. 1989;55:106-107.
  9. Planta Med. 1990 Apr;56(2):171-4.

גלילה לראש העמוד
גלילה לראש העמוד