כורכום Curcuma longa

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on linkedin

כורכום Curcuma longa

פעילות עיקרית

מעקב ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים 

שימושים עיקריים

דלקת מפרקים ניוונית (OA), מחלות מעיים דלקתיות (IBD), סרטן (תמיכה ומניעה).

בשימוש במוצרי ננו טבע: רטבוליקס

השפעה ידועה בספרות המקצועית

אנטי-סרטני, מגביר תיאבון, מוריד רמות שומנים/כולסטרול בדם, מחטא (חיצוני), מטפל בפציעות (חיצוני), ממריץ מרה, ממריץ קיבה, ממריץ/מניע, מעודד התחדשות רקמות, מקדם/מסדיר מחזור חודשי, משפר זרימת דם היקפית, משקם/מגן כבד, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד קרישה.

שימושים מקובלים ומחקרים

אי-סדירות מחזור חודשי, בחילות, דלקת הכבד (כרוני), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), דלקת כיס/דרכי המרה, חולשת מערכת העיכול, יתר כולסטרול, יתר קרישות הדם, יתר שומנים בדם, כבד שומני, כיב פפטי (אולקוס), ליקויים באספקת הדם ההיקפית, ליקויים בתפקודי הכבד, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, פינוי רעלים (דה-טוקסיפיקציה), פסוריאזיס, פציעות (חיצוני), קשיי עיכול (דיספפסיה), שחמת הכבד, שיגדון (גאוט), שיגרון (ראומטיזם).

בעשורים האחרונים נערכו מחקרים רבים במערב על אודות פעילותו הרפואית המגוונת של הכורכום. רבים מהמחקרים נערכו עם החומר הפעיל העיקרי בכורכום, הפיגמנט הצהוב העונה לשם כורכומין (Curcumin). כיום נהוג להשתמש בתמצית תקנית של כורכום, המכילה 97% כורכומין. מנגנון הפעולה הפרמקולוגי של הכורכומין מובן עדיין רק בחלקו, אך מה שהוגדר במחקרים הוא שהחומר מעקב ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים – חומרים אנדוגניים המעורבים בתהליך הדלקת בגוף. זאת, על ידי עיכוב האנזימים Lipoxygenase – 5 ו- Cyclooxygenase.

מחקרים נוספים מצביעים על פעילות נוגדת דלקת של הכורכומין באמצעות השפעה על קליפת האדרנל, אם כי המחקר בנושא זה עדיין נמצא בראשית דרכו. ניסוי משנת 1985 הראה כי הכורכומין הכפיל את רמות הקורטיזול (הורמון המופרש מהאדרנל במצבי דחק) בפלסמה.(1)

בנוסף לפעילות נוגדת דלקת, לכורכומין יש פעילות נוגדת חמצון משמעותית ונמצא כי הוא מעכב חמצון של שומנים.(2) בניסוי קליני מבוקר עם חולים הסובלים מדלקת מפרקים ריאומטית (RA) ניתן מינון של 120 מ"ג כורכומין ביום ונצפה שיפור משמעותי בתסמינים.(3)

בניסוי אחר ניתנה תמצית תקנית של כורכום במינון של 20 מ"ג ליום ל-18 גברים בריאים, למשך תקופה של 45 ימים. הממצאים הראו ירידה דרמטית ברמות שומן מחומצן (Lipid peroxide) בדם.(4)

פעילותו האנטי-סרטנית של הכורכום מעוררת גם היא עניין במחקרים חדישים. הכורכומין נמצא כמעכב התפתחות של סרטן המעי הגס, במנגנוני פעולה אחדים: באמצעות המנגנון של עיכוב מטבוליזם של חומצה ארכידונית הקשור גם להתהוות תהליכים סרטניים; על-ידי עיכוב שגשוג תאים וגרימת אפופטוזיס (מוות תאי) של תאי גידולי המעי הגס; באמצעות עיכוב אנזימי איתות דוגמת פרוטאין קינאז סי (PKC), הנוטלים חלק בהתהוות הגידול.(5)

נבדקת גם פעילותו של הכורכומין כמעכב שגשוג החיידק הליקובקטר פילורי, הקשור להתפתחות סרטן הקיבה והמעי הגס(6); בניסויים שנערכו בבעלי-חיים נמצא כי הכורכומין הפחית שגשוג של תאי סרטן ערמונית אנושיים אשר הוזרקו תת-עורית לעכברים, והגביר משמעותית את תהליך האפופטוזיס.(7)

מחקר שנערך בשנת 2013 בדק את האפשרות כי נוכחות הרכיב הפעיל כורכומין משורש הכורכום מקטין את נזקי האנזים פפסין על תאי האפיתל של דרכי הנשימה. המחקר מדד במגוון שיטות פרמטרים שונים הקשורים לנזק אפשרי בסובלים מריפלוקס, אצלם האנזים פפסין מקושר לעלייה

בדחק חמצוני, דלקות במערכת הנשימה ואף סרטן הגרון והלוע. המחקר מצא כי לכורכומין פעילות מגינה המעכבת מחלות המיוחסות לסיבוכים של ריפלוקס, וכי לחומרים אלה יכולת מניעתית ואף טיפולית בנזקים הנגרמים לתאי האפיתל ברובד דלקתי ו\או גידולי.(8)

 

  1. Srivastava R., Srimal RC., Indian Med Res (1985) :81:215-223
  2. Shalini VK., Srinivas L., Mol Cell Biochem (1987) :77:3-10 
  3. Deodhar, S.D., Sethi R., Srimal RC. Indian J Med Res (1980)71:632-634 
  4. Ramirez-Bosca A., Solar A.Gutierrez J. et al. Age(1995):18:167-169
  5. Gopalakrishna R. & Gundimeda U. (2002). Antioxidant Regulation of Protein Kinase C in Cancer Prevention. J. Nutr. 132: 3819S–3823Sp. 
  6. Mahady G.B., et al. (2002). Turmeric (Curcuma longa) and curcumin inhibit the growth of Helicobacter pylori, a group 1 carcinogen. Anticancer Res. 22(6C):4179-4181p.
  7. Dorai T. et al. (2001). Therapeutic potential of curcumin in human prostate cancer. III. Curcumin inhibits proliferation, induces apoptosis, and inhibits angiogenesis of LNCaP prostate cancer cells in vivo. Prostate. 47(4):293-303p.
  8. Samuels TL,et al. Ann Otol Rhinol Laryngol. 2013 Oct;122(10):632-41.

גלילה לראש העמוד
גלילה לראש העמוד