רודיולה Rhodiola rosea

השפעה ידועה בספרות המקצועית

אדפטוגן, אנטי-סרטני, מאזן בלוטת התריס, מחזק, מחזק לב, מחזק/מזין מערכת העצבים, ממריץ/מניע, ממריץ/משפעל חיסון, מעורר, מעורר יצר מיני, מרגיע, משפר תפקוד מיני, משפר תפקוד מנטלי, נוגד דיכאון, נוגד חרדה, נוגד חמצון.

שימושים מקובלים משניים

גיל מבוגר (תמיכה), החלמה (תמיכה), זיכרון לקוי, חולשה חיסונית, חולשת מערכת העיכול, חולשת מערכת העצבים, חולשת שריר הלב, חרדה, יצר מיני ירוד,  כימותרפיה (תמיכה), מחלות אוטואימוניות, מחלות ויראליות (מניעה), מחלת גבהים, מחלת הנשיקה (מונונוקליאוזיס), סרטן (תמיכה ומניעה), פיברומיאלגיה, שפיכה מוקדמת, תפקוד מיני לקוי.

מחקרים ושימושים מקובלים עיקריים

מאז שנת 1960 פורסמו יותר מ-180 מחקרים פיטוכימיים,  פרמקולוגיים וקליניים על אודות פעילותו הרפואית של הצמח. כ- 50% מהניסויים נערכו בבעלי חיים; 94% מבין הניסויים הקליניים נערכו עם המין Rhodiola rosea. בשנות השבעים של המאה העשרים רווחה הסברה שהמרכיב הפעיל העיקרי בצמח הוא נגזרת של פניל-אתנול הנקראת סאלידרוזיד (Salidroside) והפרמקופיאה הרוסית אישרה לשימוש רפואי תמצית תקנית המכילה 0.8% של חומר זה. בשנת 1986, קורקין וצוות המחקר שלו הראו שההרכב הפיטוכימי של R. rosea הינו ייחודי ושונה ממינים אחרים של רודיולה, וצוות המחקר של דוביצ`ב הגדיר פיטוכימית את אותם מרכיבים הייחודיים ל- R. rosea כ- פניל-פרופנואידים Rosavin, Rosin ו-.Rosarin בהתאם לכך, המהדורה המעודכנת של הפרמקופיאה הסובייטית משנת 1989 כבר כללה תמצית הידרו-אלכוהולית של רודיולה התקנית לסאלידרוזיד כמו גם לרוזבינים. ברוב הניסויים הקליניים אשר נערכו עם תמצית של רודיולה, התמצית אשר שמשה במהלך הניסוי הייתה תקנית לפי 3% רוזבינים ו- 1% סאלידרוזיד, מכיוון שיחס זה משקף גם את היחס הטבעי בצמח, היינו 3:1. הממצאים אשר נאספו במחקרים עם צמח הרודיולה ב- 40 השנה האחרונות הנם רבים ביותר. ממחקרים אלה עולה שצמח הרודיולה הנו בראש ובראשונה אדפטוגן, למרות שלהבדיל מאדפטוגנים אחרים פעילות זו אינה מיוחסת במקרה זה דווקא לספונינים טרי-טרפנואידיים. בהגדרה, חומר אדפטוגני משפר את יכולת העמידות של האורגניזם ואינו משבש בו תהליכים ביולוגיים בסיסיים. מחקרים בתרביות רקמה, בעלי חיים ובני אדם הדגימו השפעה נוגדת סטרס, נוגדת עייפות, נוגדת חמצון, מעוררת חיסון, ואנטי סרטנית.(1)

בהקשר זה ניתן לציין שהחומר סרוטונין, ומערכת התגובות הקשורה עמו, הנם חיוניים לתגובה תקינה למצבי דחק (סטרס) והסתגלות לתנאי סביבה משתנים. מחוללי דחק שונים מפחיתים את כמות הסרוטונין בהיפותלמוס, ובהחלט ניתן לשער שהיכולת של רודיולה לשפר עמידות לא ספציפית עשויה להיות קשורה ליכולתו להעלות רמות של סרוטונין. בניסוי פתוח (ללא סמיון כפול וללא קבוצת ביקורת) בהשתתפות 128 מטופלים בגילאי 55-17, רודיולה נמצא כיעיל לטיפול בתסמינים של עייפות, חוסר שקט, פיזור דעת, כאבי ראש וחולשה ב- 64% מהמקרים .(2)

בניסוי פתוח בו נטלו חלק 27 סטודנטים, רופאים ומדענים בריאים בגילאי 46-19, ניתן מינון של 01 טיפות תמצית כהלית של רודיולה פעם/פעמיים ביום למשך תקופה של שלושה שבועות לפני בחינה או משימה אינטלקטואלית אחרת, ונמצא שהתמצית שיפרה הן את הכמות והן את האיכות של העבודה הנדרשת וגם מנעה עייפות.(3)

בניסוי משנת 2000 אשר נערך תחת תנאי סמיון כפול וביקורת פלצבו, 60 תלמידים זרים בתיכון קבלו 660 מ"ג תמצית רודיולה ליום,

ונמצא אצלם שיפור משמעותי ביכולת העבודה הפיזית, הקואורדינציה ואיכות החיים הכללית, כמו גם הפחתה בתסמיני חרדה ותשישות מנטאלית.(1)

בניסוי קליני פתוח, 26 מתוך 35 גברים הסובלים מהפרעות בזקפה ו/או משפיכה מוקדמת הגיבו בשיפור ניכר בתפקוד המיני לטיפול עם 200 מ"ג ליום של תמצית רודיולה לתקופה של שלושה חודשים.(4)

במחקר קליני עדכני שנועד לבחון יעילות הצמח בהפחתת תסמיני הפרעת חרדה מפושטת (GAD), נבדקו 10 מטופלים בגילאי 34-55 שאובחנו כלוקים ב-GAD על-פי הקריטריונים של DSM-IV (מפתח האבחון הפסיכיאטרי המקובל במערב). עשרת המטופלים קבלו מנה

יומית של 340 מ"ג תמצית רודיולה רוזיאה במשך 10 שבועות. הערכת יעילות הטיפול נעשתה לפי מדד המילטון, המדד הארבע-ממדי של חרדה ודיכאון וההתרשמות הקלינית של החמרה\ שיפור בתלונות המטופלים. ניתוח של תוצאות המחקר מצביע על שיפור משמעותי בתסמיני ,GAD תוך הפחתה משמעותית במדד המילטון (t = 3.27 p =0.01), עם תופעות לוואי מועטות וקלות עד בינוניות בחומרתן, כאשר התלונה הרווחת הייתה סחרחורת ויובש בפה.(5)

1. Spasov, A.A. et al. (2000) Phytomedicine, Vol. 7(2), pp.85-89

2.

Krasik, E.D. et al.(1970) Proceedings Modern problems in

psycho-pharmacology. Russia: Siberian Branch of Russian Academy of

Sciences: 1970. p. 298-330.

3. Krasik ED, Petrova KP, Rogulina GA,

Shemetova LYa, Shuvayeva. New data on the therapy of asthenic conditions

Proceedings of All-Russia Conference: Urgent Problems in

Psychopharmacology 1970 May 26-29. Sverdlovsk, Russia: Sverdlovsk Press;

1970. p. 215-7.
1971. Saratikov AS, Krasnov EA, editors. Rhodiola

rosea is a valuable medicinal plant (Golden Root). Tomsk, Russia: Tomsk

State University; 1987. p. 69-90.

5. Bystritsky A, Kerwin L, Feusner JD. Altern Complement Med. 2008 Feb 28.