דבקון לבן Viscum album

השפעה ידועה בספרות המקצועית

מוריד לחץ דם, ממריץ/משפעל חיסון, מרגיע, נוגד עווית, נוגד גידולים ממאירים, נוגד פרכוסים.

שימושים מקובלים משניים

דופק מואץ (טכיקרדיה), חרדה, טרשת עורקים (מניעה וטיפול), כפיון (אפילפסיה).

מחקרים ושימושים מקובלים עיקריים

הטיפול במגוון גידולים סרטניים באמצעות תמצית הצמח הוכנס לשימוש ב-1920 ע"י שטיינר ווגמן – מייסדי הגישה האנטרופוסופית ברפואה. כיום, השימוש בתמצית הצמח נפוץ ביותר בגרמניה ובמספר מדינות אירופאיות נוספות, כאמצעי טיפולי משלים להתמודדות עם מחלת הסרטן. במשך כמה עשרות שנים הצטברה כמות רבה של מחקר סביב הנושא, בעיקר מחקרים פרה-קליניים ועבודות in-vitro שהצביעו על השפעות מעוררות חיסון, השפעות ציטוטוקסיות והשפעות פרו-אפופטוטיות שיש לצמח. מעל 15 מחקרים פרוספקטיביים קליניים בהם השתמשו בתמצית הצמח לטיפול בסרטנים שונים מצביעים על כך שהשימוש בצמח היה בעל ערך טיפולי חיובי מבחינת התגובה, השרידות, שיפור איכות החיים והפחתה בתופעות הלוואי של טיפולים אונקולוגיים מקובלים.(1)

סקירה ספרותית מ-2007 נותנת תמונה עדכנית על מחקרים קליניים פרוספקטיביים בתחום האנטי-סרטני בהתייחס לצמח. כאמור לעיל, תמצית הצמח מקובלת ביותר לשימוש כטיפול משלים לטיפול השמרני בסרטן. סה"כ זוהו 16 מחקרים אקראיים ומבוקרים + 9 מחקרים לא אקראיים ומבוקרים בהם השתמשו בצמח לטיפול משלים בסרטן. מתוכם בוצעו החיתוכים הבאים: 8 מתוך 17 מחקרים נמצאו כמשמעותיים סטטיסטית לגבי פרמטר ההישרדות במחלה. שרידות ללא מחלה (disease-free survival) לא נצפתה בשני מחקרים שנערכו בנדון. רמיסיה מגידולים נמצאה ב-2 מתוך 4 מחקרים. שיפור איכות חיים נמצא ב-3 מתוך 5 מחקרים. שיפור באיכות חיים + הפחתה בתופעות הלוואי של כימותרפיה, הקרנות או ניתוחים נמצאה ב-5 מתוך 7 מחקרים. הסבילות לצמח בכל המחקרים נמצאה כטובה.(2)

הניסיון המצטבר בטיפולי סרטן מראה כי אימונו-מודולציה לפני ניתוחים יכולה להפחית את החסכים התאיים וההומורליים של הזרועות החיסוניות בגוף, ועל ידי כך לשפר את מצב החולה. שימוש בצמח כגורם אנטי סרטני (התרופה הצמחית האנטי סרטנית Isorel) נמצא מתאים, הן בשל מיעוט בתופעות הלוואי אך בעיקר תודות להשפעתו האימונו-מודולטורית והציטוטוקסית (בררנית לתאי סרטן בלבד).(3)

מחקר קליני לא אקראי מסוג matched-pair study שנערך ב-2001 מצביע על כך שהטיפול בתמצית צמחית תקנית, Iscador, מאריך זמן שרידות של חולים בכל סוגי הסרטן שנבדקו.(4)

קבוצות ביקורת של מתנדבים בריאים מול חולי סרטן הוערכו לגבי התגובה האימונולוגית שלהם לטיפול בתמצית תקנית של הצמח (Iscador). התוצאות מצביעות על השפעה חזקה של תמצית הצמח בהשריית ייצור TNF-alpha and IL-12, בחלקה בתווך של תאי CD14 מהזרוע החיסונית התאית.(5)

שימוש בתמצית הצמח כמונותרפיה – לטיפול ב-21 חולי הפטיטיס C כרונית במשך שנה מצביע על השפעה בת השוואה של הצמח לטיפול ב- glycyrrhicin. בטיפול הודגם שיפור במצב הדלקתי של הכבד, ועל ידי כך הפחתה בצירוזיס ובשכיחות מקרים של סרטן הכבד.(6)

סרטן הלבלב הינו אחד הסרטנים בעלי סיכויי ההחלמה הנמוכים ביותר. כעתהתגלהבמחקר קליני אקראי אשר בדק את הישרדותם הכוללת של חולים במצב של סרטן לבלב מתקדם כי צמח הדבקון הלבן עשוי לשמשכטיפול קו שני בטוח וללא תופעות לוואי המציע הגדלת סיכויי הישרדות וכן הפחתת תסמינים הקשורים למחלה.(7)

מחקר זה תומך בעבודות מוקדמות של אותה קבוצת מחקר שנערכו בקנה מידה קטן (5 חולים) והצביעו על תוצאות מבטיחות של הטיפול בתמצית הצמח בסובלים מהפטיטיס C.  (8)

ממחקרים אשר נערכו בשנים האחרונות עולה כי ניתן לזקוף את תכונותיו הרפואיות של הצמח לפעולתם של שני מרכיבים פעילים שונים, האחד בעל פעילות המפחיתה את לחץ הדם, והשני בעל השפעה ישירה על תפקוד הלב. ההשפעה של הדבקון אינה מיידית וכן אינה דרסטית; אולם, מטפלים ומטופלים כאחד מדווחים על שיפור משמעותי בסימפטומים סובייקטיביים דוגמת כאבי-ראש, סחרחורות, חוסר אנרגיה, עצבנות ותסמינים נוספים, הקשורים לעתים קרובות עם יתר לחץ דם.(9)

1. Bar-Sela G, Gershony A, Haim N. Harefuah 2006 Jan;145(1):42-6, 77. 
2. Kienle GS, Kiene HEur J Med Res. 2007 Mar 26;12(3):103-19.
3. Enesel MB et al,Anticancer Res. 2005 Nov-Dec;25(6C):4583-90.
4. Grossarth-Maticek R et al. Altern Ther Health Med. 2001 May-Jun;7(3):57-66, 68-72, 74-6 passim. 
5. Heinzerling L et al. J Clin Immunol. 2006 Jul;26(4):347-59. Epub 2006 May 17. 
6. Tusenius KJ et al Arzneimittelforschung. 2005;55(12):749-53. 
7. Tröger W, et al., Eur J Cancer. 2013 Dec;49(18):3788-97. 
8. Tusenius KJ et al. Complement Ther Med. 2001 Mar;9(1):12-6. 
9. Weiss, R. F.: Herbal Medicine (1988) p. 158-160 

– B.H.P (1983) p. 235-236

– B.P.C (1934) p. 1114

– Martindale 25th Edn, p.1249