מורינגה Moringa oleifera

Share on whatsapp
Share on facebook
Share on linkedin

מורינגה Moringa oleifera

פעילות עיקרית

מערכת העצבים, פעילות אדפטוגנית

שימושים עיקריים

יתר סוכר בדם, מתח מתמשך (סטרס), פיברומיאלגיה.

בשימוש במוצרי ננו טבע: מולטי מורינגה , רטבוליקס, פמיקס , לנגין

השפעה ידועה בספרות המקצועית

אדפטוגן, מוריד רמות סוכר בדם, מחזק, מחזק/מזין מערכת העצבים, ממריץ/משפעל חיסון, נוגד דיכאון.

שימושים מקובלים משניים

דיכאון, דלקת מפרקים ניוונית (OA), זיכרון לקוי, חולשה חיסונית, חולשת מערכת העיכול, חולשת מערכת העצבים, חולשת שריר הלב, כושר ריכוז לקוי, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, מחלות ויראליות (מניעה), סוכרת, שיגרון (ראומטיזם), שלשול (כרוני), תסמונת העייפות הכרונית (CFS), תשישות וחולשה.

מחקרים ושימושים מקובלים עיקריים

בצמח נמצאו Ginsenosides השונים במבנה הכימי שלהם מאלה

המצויים במין הקוריאני, אולם פעילותם הרפואית דומה באופן כללי. ניסוי מבוקר בתנאי סימיון כפול הראה שג'נסנג סיבירי הגביר את התפוקה באתלטים בשיעור 23% בהשוואה לקבוצת הביקורת אשר קבלה פלצבו, בה נמדדה עלייה בתפוקה של 7.5% בלבד.(1)

תוצאות אלו מוסברות בחלקן באמצעות מחקר(2) ,שהצביע על עליה במספר המיטוכונדריות בתאי שריר הלב בעקבות נטילת הצמח, ומכאן שהצמח מגביר ניצולת החמצן באיבר זה.

מחקר מבוקר נוסף אשר עסק באתלטים, הראה שהג'ינסנג הסיבירי

הגביר את עוצמת השרירים הגדולים, אם כי במידה פחותה מאשר סוגי הג'ינסנג האחרים, דוגמת הג'ינסנג הקוריאני.(3)

בניסוי מבוקר במהלכו נטלו כ-1000 פועלים במפעל בסיביר תמצית

של הצמח במשך 30 יום, נצפתה ירידה בשיעור 40% בשיעורי ההיעדרות מעבודה, והפחתה בשיעור 50% במספר ימי המחלה במהלך השנה בה נערך הניסוי.(4)

מחקר קליני הדגים המרצה משמעותית של פעילות חיסונית בחולי סרטן.(5)

ממצאים אלו נתמכים על-ידי מחקר משנת 1987 בו נצפתה עלייה ברמות של Natural killer cells ו- T-helper cells בעקבות נטילת תמצית הצמח.(6)

 

1. Asano, K. et al (1986) Planta Medica ,52(3):175-177

2. Afanesjeva, et al. (1985) Proc 2nd Inter Symp Eleu, Moscow.

3. McNaughton, L. et al (1989) Int Clin Nutr Rev,9(1):32-35

4. Farnsworth, N.R. et al. (1985) Econ Med Plant Res, Vol 1. Academic Press P.178

5. Kupin, VI, Polevaia, EB, (1986)Vopr Onkol,32(7):21-26

 

6. Bohn, B., Nebe, C.T. (1987) Arzneim Forsch , 37(10):1193-119

גלילה לראש העמוד
גלילה לראש העמוד