שוש קירח Glycyrrhiza glabra

השפעה ידועה בספרות המקצועית

אדפטוגן, מחזק, מכייח מרכך, מעודד התחדשות רקמות, מעלה לחץ דם, מקדם אסטרוגן, מרכך/מלחלח, משקם אדרנל, משקם/מזין רקמות ריריות, נוגד אלרגיה, נוגד אסטמה, נוגד דלקת, נוגד חמצון, נוגד עווית, נוגד שיעולשימושים מקובלים משניים

שימושים מקובלים משניים

דלדול העצם (אוסטיאופורוזיס), דלקת המעי הגס (קוליטיס), דלקת המעי הדק (מחלת קרוהן), זיהומים ודלקות במערכת הנשימה התחתונה, חולשת מערכת העיכול, חומציות יתר בקיבה, לחץ דם נמוך, מחלות אוטואימוניות, מחלות דלקתיות של רקמת החיבור, מתח מתמשך (סטרס), צרבת, קדחת השחת, שיעול יבש, שיעול מגורה/עוויתי, תסמונת גיל המעבר (מנופאוזה).

מחקרים ושימושים מקובלים עיקריים

בתחילת שנות הארבעים הצליח רופא הולנדי בשם ריברס (Revers) לרפא כיבים עיכוליים ביעילות באמצעות ממתקים שהכילו 40% תמצית מהצמח. המטופלים דיווחו כי ממתקים אלו סיפקו הקלה ארוכת טווח טובה יותר מאשר תרופות אחרות לטיפול בכיבים, אך יחד עם זאת פיתחו כ-20% מהם בצקות, בעיקר בפנים ובגפיים, אשר נעלמו כליל מיד לאחר הפסקת הטיפול. ריברס מצא קשר ישיר בין המינון ומשך הטיפול לבין הסבילות לצמח ותופעות הלוואי.(1-2)

מעט מאוחר יותר, פרסמו ירחונים בריטיים ואמריקניים מחקרים שהראו כי תמצית מרוכזת של חומצה גליצריטינית מהצמח מרפאת כיבים בבני אדם ובחיות, אולם במקביל גורמת לקרסוליים נפוחים – סימן קלאסי לאצירת נוזלים.(3)

במחקרים שהשוו בין שוש לבין "Tagamet" – תרופה חדשה לטיפול בכיבים – שוש נמצא יעיל יותר לטיפול בכיבים במעי הדק, בייחוד כמגן מפני חזרתם של הכיבים לאחר סיום הטיפול.(3)

לאחרונה נמצא כי שוש הוא בעל יכולת להשמיד את החיידק H.P ולמנוע את היצמדותו לרקמת הקיבה.(4)

בניסוי קליני שנערך בישראל (2002) נמצא כי תמצית משורשי הצמח במינון של 100 מ"ג ליום שניתנה במשך חודש הובילה לירידה בנטייה להתחמצנות של הפלזמה ב- 19%, העלתה את החסינות של כולסטרול מסוג LDL מפני התחמצנות ב- 55%, הפחיתה את רמות הכולסטרול בפלזמה ב- 5% (ירידה של 9% ב- LDL) והפחיתה ב- 14% את רמות הטריגליצרידים בפלזמה. כאשר המטופלים צרכו פלסבו במשך חודש לאחר מכן חזרו כל המדדים הנ"ל למצב ששרר לפני הטיפול. התמצית גרמה גם לירידה של 10% בלחץ הדם הסיסטולי, וירידה זו נשמרה גם לאחר חודש שלצריכת פלסבו (5) Glycyrrihizin, נגזרת של Glycyrrhetinic Acid, נמצא כבעל פעילות מכייחת, נוגדת-דלקת ואנטי-אלרגית – עובדה העוזרת להסביר את השפעתו החיובית של הצמח על חולי אסטמה.(6) לחומר זה, שמבנהו הכימי דומה מאד למבנה הקורטיזון, מיוחסת פעילות נוגדת-כיב, ולפי וייס פעילות זו היא כמובן חלשה יותר מזו של קורטיזון ואין חשש לפרפורציה של אולקוס בשימוש במינונים מקובלים של הצמח (7).

הפלבונואיד Liquiritin, המופק מהצמח, הראה פעילות נוגדת דלקת משמעותית(8)

1. James E. Robbers, Varro E. Tyler: “Tyler`s herbs of choice”, The Haworth herbal press, Bringhton, NY, USA, 1999.
2. R.F. Weiss, V. Fintelmann: “Herbal Medicine (2nd edition)” , Thieme, New York, 2000.
3. Michael Castleman: “The new healing herbs-The classic guide to nature`s best medicines”, Rodale, 2001.
4. Journal of Antimicrobial Chemotherapy. 2004 Jul;54(1):243-246.
5. Nutrition. 2002 Mar;18(3):268-73.
6. J. Pharm. Sci. 1985;74(1):79.
7. Weiss, R.F. : Herbal Medicine (1988) p. 59-61.
8. Hikino, H. "Economic and medicinal plant research" Vol. 1, Academic press.