מהי תסמונת קדם וסתית?
מדי חודש עוברים ההורמונים בגוף האישה תהליך של שינוי מחזורי. מדובר בתנודות נורמליות וחיוניות. אולם כאשר כשהעליות והירידות ברמות ההורמונים הופכות לקיצוניות, או כאשר נפגע שיווי של ההורמונים הנחוצים לוויסות תפקודי הגוף השונים, התוצאה היא בצקות, התכווצויות, תשישות או כל אחד מהתסמינים האחרים המאפיינים את התסמונת הקדם וסתית.
מהם התסמינים של התסמונת הקדם וסתית?
תסמינים גופניים: התנפחות (לרוב של הבטן); עלייה במשקל (עקב הצטברות נוזלים); כאבי ראש; אי נוחות וכאבים באזור האגן; רגישות בשדיים; שינויים בהרגלי פעילות המעיים; תיאבון מוגבר; תשוקה לדברי מתיקה; עייפות גופנית; כאבים ומיחושים כלליים; חולשה; סרבול בפעילות היום יום;
תסמינים נפשיים: עצבנות; מתח נפשי; חרדה; תוקפנות; מצבי רוח רעים; הפרעות ריכוז; דיכאון; נטייה לשכחה; בלבול; תשישות; נדודי שינה; התקפי בכי; שינויים בדחף המיני;
מהם הגורמים העיקריים לתסמונת הקדם וסתית?
- חוסר איזון הורמונאלי
- תזונה לקויה
- אלרגיות למזון
- דיכאון
- מתח נפשי
- תת סוכר בדם (היפוגליקמיה)
- הפרעות בבלוטת התריס
- רעלים סביבתיים
- תפקוד לקוי של הכבד
- חסרים תזונתיים
מהי הגישה הקונבנציונאלית לטיפול בתסמונת הקדם וסתית?
בגישה הקונבנציונאלית ניתנות תרופות נוגדות דיכאון ואו גלולות למניעת הריון. תופעות הלוואי שונות ומשונות ותלויות בסוג התרופות הניתנות (ציפרמיל, לוסטראל, סרוקסאט וכו')
מהי הגישה הטבעית לטיפול בתסמונת קדם וסתית?
בגישה הטבעית ישנה חשיבות לתזונה הכוללת תזונה דלה בשומנים רוויים (המצויים בבשר בקר, חלב ומוצריו) המסייעת להפחית רמה גבוהה של הורמון אסטרוגן. חשוב להימנע משומן טרנס ומשונים מוקשים ומוקשים חלקית. אכילת סוכר לבן משבשת את רמת הסוכר בדם, תופעה הגורמת למצבי רוח רעים ולמתח נפשי. צריכה מוגזמת של סוכר עלולה לדלדל את מאגרי הכרום, המגנזיום, האבץ והמנגן, ואת רמות הויטמינים מקבוצת B. יש להגביל את צריכת המוצרים המכילים קפאין, משככי הכאבים ואלכוהול.
נתינת צמחי מרפא ותוספי תזונה לאיזון הורמונאלי כגון ויטמינים (בעיקר מקבוצת B) ומינרלים (סידן ומגנזיום)
צמחי מרפא כגון :
שיח אברהם – איזון הורמונלי
אנג'ליקה סינית – שיכוך כאבי התכווצות ורגישות בשדיים
שן הארי – צמצום הבצקות וניקוי הכבד
מורן שסוע – נוגד התכווצויות רחם
מהי אנדומטריוזיס?
אנדומטריוזיס היא בעיה גופנית מכאיבה שבה נודדות רקמות מהרחם ומתחברות לאברים אחרים בגוף. רקמות הרחם עלולות לנדוד לחצוצרות ולשחלות ואף להיצמד לדופן החיצונית של הרחם. במקרים נדירים נודדות הרקמות אל מחוץ לאזור האגן ונצמדות לאיברים כמו שלפוחית השתן, הריאות ועוד. הבעיה העיקרית היא שרקמות אלה ממשיכות להתנהג כאילו הן נמצאות עדיין ברחם. שלא כמו הדם הרגיל המופרש במחזור החודשי דרך הנרתיק, אין לדם המופרש מהרקמות לאן לזרום. הוא מצטבר בחלל אגן הירכיים וגורם, במקרים רבים, להיווצרות ציסטות. ככל שעוברים עוד מחזורים חודשיים והרקמות ממשיכות לדמם מדי חודש, הציסטות עלולות לצמוח עד כדי כך שהן עלולות להדביק איברים שונים אחד לשני. 2 מכל 3 נשים סובלות מגידול אנדומטריאלי בשחלות.
מוצר מומלץ: פמיקס