האם המחלה נובעת מזיהום נגיפי? או מהפרעות בלחץ הדם? מזיהום כרוני? מאלרגיות למזון? מרגישות לחומרים כימיים?
יש רופאים שאף תוהים אם התסמינים שמופיעים בתסמונת התשישות הכרונית הם אכן אמתיים.
למרות הספקות שמעלים מספר רופאים, תסמונת התשישות הכרונית היא ללא ספק תסמונת אמתית. זוהי תסמונת שעלולה להגביל בצורה קשה את תפקוד הלוקים בה. התסמין הבולט ביותר בתסמונת זו היא תשישות עיקשת ועמוקה המורידה בצורה דרמטית את יכולתו של החולה לתפקד בחיי היום יום. בנוסף לעייפות, קיימים תסמינים נוספים כמו פגיעה בזיכרון וביכולת הריכוז, כאבי ראש, נדודי שינה, כאבי גרון, כאבי שרירים, כאבי מפרקים ועוד. תסמינים אלה יכולים להופיע ולחלוף לאורך שנים. אם אתם סובלים מתשישות עמוקה הנמשכת שבועיים ויותר, או אם אתם חושדים מסיבה כלשהי שאתם לוקים בתסמונת התשישות הכרונית, אל תנסו לאבחן את מצבכם הבריאות בעצמכם. פנו לרופא שיוכל לשלול אפשרויות אחרות. לאחר שנמצא כי לא קיימת כל הפרעה אחרת, אנו מאמינים שהסיכוי הטוב ביותר שלכם להחלים הוא באמצעות טיפולים טבעיים.
תסמונת התשישות הכרונית מתפתחת ככל הנראה משילוב של מספר גורמים.
התסמונת מובילה בדרך כלל להחלשה של המערכת החיסונית. המפתח להחלמה טמון כמובן במציאת הגורמים שהובילו לחוסר האיזון במערכת החיסונית והטיפול בהם. גורמים אלה יכולים להיות מגוונים. סבורים למשל, שלזיהומים כרוניים כמו נגיף האפשטיין-בר (EBV) ונגיף הציטו מגלו(CMV), יש תפקיד חשוב בהתפתחות התסמונת אצל חלק מהאנשים.
זיהומים אחרים כמו זיהומי מיקו פלסמה וכלמידיה חשודים גם הם כגורמים לתסמונת . נראה שהתרבות יתר של קנדידה היא בעיה שכיחה בקרב הלוקים בתסמונת. כמו כן, רופאים רבים מוצאים לעיתים קרובות נוכחות של טפיל בקרב הלוקים בתסמונת זו.
אחד הסימנים השכיחים בקרב הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית הוא חוסר איזון הורמונאלי.
הדבר מתבטא במיוחד ברמה נמוכה של הורמוני בלוטת יותרת הכליה, מצב המכונה: "כשל יותרת הכליה". בלוטות יותרת הכליה הנמצאות בקצה של שתי הכליות, מייצרות את הורמוני הלחץ קורטיזול וקורטיזון. רמת ההורמונים הללו בדרך כלל נמוכה אצל אנשים הלוקים בתסמונת התשישות הכרונית. השבת רמת ההורמונים הללו לרמה תקינה מועילה בדרך כלל ללוקים בתסמונת זו. ניתן לומר דברים דומים גם על הורמונים נוספים המצויים בגוף . תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להיות בעיה מרכזית ולגרום לייצור כמות קטנה מידי של אנרגיה בתאים.
בנוסף, חסר בהורמון הטסטוסטרון או בהורמון הגדילה או חסר בהורמוני האסטרוגן והפרוגסטרון, או חוסר איזון ביניהם, הם שכיחים למדי. הסיבה לחוסר האיזון ההורמונאלי נעוצה במקרים רבים בהפרעות בתפקוד ההיפותלמוס (מבנה קטן במח המווסת ושולט בפעילויות רבות בגוף כגון פעילות הורמונאלית ורגשית, תפקודי שינה, טמפרטורת גוף, רעב, צמא, תפקוד מיני ועוד).
הכוונה היא להפרעות או לחוסר איזון במסרים ההורמונאליים והעצביים המגיעים מהמוח לבלוטת יותרת הכליה ולבלוטת התריס ולבלוטות ההורמונאליות הנוספות.
גם עיכול בלתי תקין והפרעות בניקוי הגוף מרעלים יכולים לגרום לתשישות כרונית. ספיגה לקויה של רכיבים תזונתיים מהמעי לדם תורמת לחסר ברכיבים תזונתיים בגוף. רעלים המצויים בסביבה , כמו כספית ועוד , מעכבים את תפקוד האנזימים הנדרשים לייצור אנרגיה בגוף.
תזונה לקויה עלולה להכשיר את הקרקע לתשישות הכרונית. צריכת כמות גדולה של פחמימות מעובדות תורמת להפרעות ברמת הסוכר בדם, להתרבות יתר של שמרים (פטריות), לעומס על בלוטות יותרת הכליה ולדלקות כרוניות. כל אלה עלולים להחליש את המערכת החיסונית.
בנוסף, תזונה המורכבת ממזונות מעובדים אינה מכילה מספיק רכיבים תזונתיים הנחוצים לייצור אנרגיה ולשמירה על מערכת חיסונית בריאה.
יש חשיבות רבה גם להשפעת המתח הנפשי הכרוני על הגוף. אנשים שאינם מתמודדים בצורה יעילה עם מתחים נפשיים ורגשיים, נוטים יותר לסבול מעייפות. גם הפרעות בלתי פתורות של חרדה ודיכאון תורמות לתשישות.
פעילות גופנית היא המפתח לשמירה על הבריאות . פעילות גופנית מעטה מידי תורמת לתשישות. לעומת זאת, הקיצוניות השנייה – מאמץ יתר ופעילות גופנית מוגזמת – פוגעים דווקא בתהליך ייצור האנרגיה בגוף.
נושא נוסף שראוי לציין הוא נושא השינה. השינה היא דרכו של הגוף לחדש את עצמו. שינה מספקת חיונית לגופנו ושומרת על בריאותנו. טיפול משלים מתייחס לגוף כולו ומשום כך הוא מתייחס גם להרבה מן הגורמים האפשריים לתסמונת זו.
