קורנית Thymus

קורנית Thymus

פעילות עיקרית

פעילות נוגדת חיידקים ופטריות            

שימושים עיקריים

שיעול ודרכי נשימה, חיזוק חיסוני, אנטי פטרייתי וחיידקי.

בשימוש במוצרי ננו טבע: רטבוליקס

השפעה ידועה בספרות המקצועית

פעילות נוגדת חיידקים ופטריות, טיפול בשיעול ודרכי נשימה, חיזוק חיסוני. 

מחקרים ושימושים מקובלים עיקריים

לפי עבודות משנות ה-80 לשמן הנדיף, לתימול ולקרווקרול במינון מתאים השפעה נוגדת עווית על השריר החלק של קנה הנשימה.(1,2)

אולם, הפעילות נוגדת העווית של מרכיבי השמן הנדיף נמצאה פחות פוטנטית מזו של הפלבונואידים שמוצו מהצמח.(3)

תימול, קרווקרול, סינאם-אלדהיד ואאוגנול הראו פעילות נוגדת חיידקים על 7 מיני חיידקים של חלל הפה. כמו כן, הודגמה השפעה סינרגיסטית הדדית של מרכיבים אלו.(4)

מרכיבי השמן של הצמח נמצאו יעילים נגד 7 זנים תקניים של חיידקים גראם חיוביים וגראם שליליים.(5)

פעילות נוגדת חיידקים משמעותית של תימול וקרווקרול נצפתה בזיהומי מערכת הנשימה העליונה.(6)

נצפה עיכוב משמעותי של הליקובקטר פילורי בתגובה על מיצויים מימיים ואתנוליים של בת קורנית בתנאי מעבדה.(7)

התצפית מתחזקת מול עבודות רבות משנות ה-90 של המאה ה-20, לפיהן אחת התכונות הבולטות של הצמח מתגלמת ביכולתו להחליף טיפולים אנטיביוטיים לריסון החיידק הליקובקטר פילורי.(8,9)

תימול וקרווקרול הוכיחו גם פעילות נוגדת פטריות חזקה, על פטריות ועובשים מסוג קריפטוקוקוס ופניציליום. (10,11)

שמן בת-קורנית עיכב התפתחותם של סוגים רבים של פטריות פתוגניות, ובנוסף גם הראה פעילות קוטלת נבגי פטריות בשלושה מינים של פטריית אספרגילוס, ששהו על תבואה מאוסמת. (12,13)

הצמח השלם עיכב ייצור אפלאטוקסין בעדשים שהודגרו למשך חודשיים.(14)

עיקר הפעילות קוטלת הפטריות מיוחסת לתימול. (12)

במחקר קליני אקראי כפול-סמיות, בהשתתפות 60 חולים עם שיעול פרודוקטיבי, ניתנו במשך חמישה ימים סירופ בת קורנית או Bromhexine – חומר מכייח הנמצא בתרופות קונבנציונליות שונות להקלת שיעול. לא נמצאו כל הבדלים בין שתי קבוצות הטיפול לגבי שיפור בתסמינים, ובכל מקרה נצפו בשתי הקבוצות יתרונות שימוש זהים. (15)

פעילות נוגדת חמצון משמעותית הודגמה במספר מרכיבים פעילים בצמח: חומצה רוזמרינית הוכיחה עיכוב חמצון שומנים (lipid peroxidation), הפחתת ייצור של רדיקלים חופשיים ועיכוב תהליכי חמצון בגרנולוציטים;(16)

לגבי מרכיב בי-פנילי הודגם עיכוב חמצון שומנים, הפחתת ייצור של רדיקלים חופשיים והגנה על כדוריות הדם האדומות מפני המוליזה חמצונית;(17)

הפלבונואיד eriodictyol הדגים פעילות דומה לזו של המרכיב הבי-פנילי, למעט הגנת כדוריות דם אדומות;17 מרכיבי השמן הנדיף: תימול, קרווקרול ו- p-Cymene-2,3-diol , עיכבו חמצון ליפופרוטאינים (18,19)

וחיסלו רדיקלים חופשיים מסוג פרוקסיל.20 p-Cymene-2,3-diolנמצא כפוטנטי ביותר מבין שלושת המרכיבים, ואף חזק יותר מאלפא-טוקופרול;(19)

לוטאולין – פלבונואיד שבודד מהצמח – הדגים פעילות אנטי מוטגנית על קרצינוגן מזוני הנוצר תוך כדי בישול. (21)

לדיאטה של תערובת שמנים נדיפים (כולל ב"ק) שניתנה לעכברים מזדקנים, יוחסה השפעה ניכרת על הרכב ופיזור החומצות השומניות בגופם. רמות החומצות השומניות מסוג רב-בלתי רוויות (PUFA) חזרו להיות כמו בעכברים צעירים. בעכברים שטופלו בשמן ב"ק, ירדו רמות החומצות השומניות הרוויות ביחס לחומצות השומניות הרב-בלתי רוויות, מ- 2.28 ל- 1.20. ירידה כה משמעותית אינה יכולה להיות מוסברת רק ע"י פעילות נוגדת חמצון.(22)

עבודה חשובה זו ואחרות, מרמזות על פעילות רפואית אפשרית של בת קורנית כמעכב הזדקנות.(23)

 

1. Van Den Broucke CO. Lemli JA. Planta Med 1981; 41: 129-135. 
2. Reiter M., Brandt W. Arzneim Forsch 1985; 35 (1A): 408-414. 
3. Van Den Broucke CO. New Pharm. Important flavonoids of Thymus vulgaris. In: Margaris et al. Aromatic plants 1982, pp 271-276. 
4. Didrry N., Dubreuil L., Pinkas M. Pharm Acta Helv 1994; 69 (1): 25-28.
5. Agnihotri S., Vaidya AD. Indian J Exp Biol 1996; 34 (7): 712-715. 
6. Didrry N., Dubreuil L., Pinkas M. Pharmazie 1993; 48 (4): 301-304. 
7. Tabak M., Armon R., Potasman I et al. J Appl Bacteriol 1996; 80 (6): 667-672. 
8. ד"ר מרדכי הוכברג, תזונה פלוס- כרך י"ג, חוברת 59, עמ' 17-19, הוצאת המחבר, 2005
9. American Herb Association in: AHA Volume 16: Issue 1,2000.
10. Viollon C., Choumont JP. Mycopathologia 1994; 128 (3): 151-153.
11. Pauli A., Knobloch K., Z Lebbensm Unters Forsch 1987; 185 (1): 10-13. 
12. Zambonelli A. et al. J Phytopathol 1996; 144 (9-10): 491-494.
13. Paster N. et al. J Food Protect 1995; 58 (1): 81-85.
14. El-Maraghy SSM. Folia Microbiol 1995; 40 (5): 490-492.
15. Knols G. et al. Huisart Wetens 1994; 37 (9): 392-394.
16. Van Kessel KP. Et al. Agent Actions 1986; 17 (3-4): 375-376.
17. Haraguchi H. et al. Planta Med 1996; 62. 
18. Pearson DA. Et al. J Agric Food Chem 1997; 45 (3): 578-582.
19. Schwarz K., Ernst H., Ternes W. J Sci Food Agric 1996; 70 (2): 217-223.
20. Aeschbach R. et al. Food Chem Toxicol 1994; 32 (1): 31-36.
21. Samejima K., Kanazawa K., Ashida H. et al. J Agric Food Chem 1995; 43 (2): 410-414. 
22. Deans SG., Noble RC., Penzes L. et al. Age 1993; 16: 71-74.
23. John Freeman's East West Herbal Energetic Monographs/ Http://www.herbalits.on.ca/resources/freeman/THYMUS.html. 2001