סוכרת

מהי סוכרת:

חשיבות הסוכר לתאים:

הסוכר נחוץ לכל תא מתאי הגוף לשם הפקת אנרגיה. גופנו יודע לייצר סוכר מכל אבות המזון שאנו אוכלים במישרין או בעקיפין. כמו כן ישנו מאגר של סוכר בכבד בכדי לספק סוכר לתאים במקרה של חוסר זמני במזון, כמו בזמן צום למשל.

איך גוף בריא מתפקד בעניין:

הסוכר נספג לדם ממערכת העיכול     >>       בלוטת הלבלב מפריש חומר בשם 'אינסולין'

>>      הסוכר שנספג בדם נצמד לאינסולין     >>        על גבי התאים, מצויים קולטנים

(רצפטורים) הרגישים לאינסולין   >>     הקולטנים בתאים מכניסים את הסוכרים

הצמודים לאינסולין לתאים בכמות הנכונה.

הבעיות האפשריות של אדם סוכרתי:

סוכרת "סוג 1" (או בשמה המוכר "סוכרת נעורים") מתפתחת כאשר בלוטת הלבלב אינה מייצרת מספיק אינסולין לכמות הסוכר בדם, על כן:

1. כמות הסוכר שנכנסת לתאים, קטנה מהנדרש בשל חוסר באינסולין.
2. נותרים סוכרים בדם שלא הצליחו להיקלט בתאים בשל חוסר באינסולין.

סוכרת "סוג 2" (או בשמה המוכר "סוכרת מבוגרים") מתפתחת כאשר קולטני התאים מפסיקים להגיב באופן תקין לאינסולין, על כן:

1. התאים מתקשים לקלוט את כמות הסוכרים הנדרשת בשל התנגדות התאים לקליטת האינסולין.
2. נותרים סוכרים בדם שלא הצליחו להיקלט בתאים בשל התנגדות התאים לקליטת האינסולין.

"סוכרת הריונית" הינה סוכרת העלולה להתפתח בשלבי ההיריון כתוצאה מהשינויים ההורמונאליים. בדרך כלל היא נעלמת לאחר הלידה, אולם פעמים שהיא מתפתחת לסוכרת סוג 2.

חוסר בייצור של אינסולין נגרם בד"כ כתוצאה מחוסר איזון במערכת החיסון היוצרת תגובה אוטואימונית. וכן תנגודת לאינסולין נגרמת כתוצאה מנוכחות של רעלים המגיעים מחוץ לגוף ומתוכו, המשפיעים על קולטני התאים ומשבשים את פעולתם.

הסיכונים שיש כאשר הסוכר נותר בדם:

בכל סוגי הסוכרת, הסוכר אינו יכול להיכנס כשורה לתאים ונשאר בדם. כאשר רמת הסוכר בדם עולה לאורך זמן, הסוכר הופך להיות רעיל למוח, לכלי הדם, למערכת העצבים ולשאר רקמות הגוף. בדרך כלל ראשונים להיפגע:

1. הראייה – מורגשת ירידה בראיה, טשטוש ואף עיוורון.
2. מערכת העצבים – מורגש קושי בהליכה ובפעולות מוטוריות.
3. הכליות – פגיעה בתפקודי הכליות, איבוד חומרים חיוניים ואגירת רעלים בגוף.

טיפול קונבנציונלי:

הטיפול הקונבנציונלי דואג להתערבות כימית בגוף בארבעה מישורים עיקריים:

1. הפחתת ייצור של גלוקוז בכבד. (על ידי תרופות: ביגואנידים כגון מטפורמין, גלוקומין, גלוקופאז'). תרופות אלה יכולות ליצור תופעות הלוואי הכוללות: בחילות, הקאות, שלשולים, כאבי בטן, טעם מתכתי בפה, כאבי ראש, סחרחורות, כאבי שרירים ופגיעה בספיגה של ויטמין B12.
2. מניעת התפרקות סוכרים במעי ובכך מפחיתות את הסוכרים במעיים (על ידי תרופות: מעכבי אנזים אלפא- גלוקוזידאז). כתוצאה מכך, נוצר עודף סוכר במעיים המאפשר לחיידקים במעי להתרבות. תופעות הלוואי כוללות: גזים, כאבי בטן, שלשולים, קנדידה וכו'.
3. הגברת הפרשת אינסולין מהלבלב (על ידי סולפוניל-אוראה) שיכול ליצור תופעות לוואי הכוללות: היפוגליקמיה, עלייה במשקל הגוף, כאבי בטן, כאבי ראש ותגובות אלרגיות.
4. עיכוב ספיגה של גלוקוז במערכת השתן ובכך הסוכר מופרש דרך דרכי השתן (על ידי מעכבי ספיגה של גלוקוז במערכת השתן) שיכול ליצור תופעות לוואי הכוללות דלקות בדרכי השתן וסכנת התייבשות.

לגישה הקונבנציונאלית אין בד"כ הצעה לפתרון בעיית הסוכרת, אלא פיתוח תלות לכל החיים בחומרים כימיים אשר יעילותם יורדת עם הזמן, ותופעות הלוואי שלהם קשות.

טיפול אלטרנטיבי:

הטיפול האלטרנטיבי מציע טיפול אמיתי ושורשי לבעיות הקשורות בהתהוות מחלת הסוכרת על ידי שינוי הרגלי אכילה, פעילות גופנית מתונה ונטילת צמחי מרפא שנמצאו יעילים לאיזון מערכת החיסון, קטילת טפילי מעיים, ניקוי של הכבד ושפעול פעילות הלבלב. לפיכך, פותח תוסף התזונה 'רטבוליקס' המכיל 15 צמחי מרפא אשר נמצאו במחקרים יעילים לבעיות השורשיות של מחלת הסוכרת על פי הפירוט הבא:

1. לצורך שפעול פעילות הלבלב ושיקום תאי הבטא שולבו צמחי המרפא: ג'ימנמה ומלון מר.
2. לצורך איזון המערך החיסוני שולב צמח המרפא קורנית.
3. לצורך הפחתת התנגודת לאינסולין שולבו צמחי המרפא: קורנית, עלי זית, מלון מר.
4. לצורך שיפור וטיפול בתפקוד הכבד וכיס המרה שולבו צמחי המרפא: גדילן מצוי, שן הארי, ארטישוק, רוזמרין.
5. לצורך קטילת טפילי מעיים שולבו צמחי המרפא: מלון מר, רוזמרין, בת קורנית, עלי זית.
6. לצורך ניקוי הגוף מרעלים ושיירי הורמונים שולב צמח המרפא: מורינגה
7. לצורך כולסטרול ושומנים בדם שולבו צמחי המרפא: עלי זית, מלון מר.
8. לצורך טיפול בשיירי תרופות שולבו צמחי המרפא: שן הארי, גדילן מצוי, מורינגה.
9. לצורך טיפול בקשיי עיכול שולב צמח המרפא: לענה.
10. לצורך טיפול בעצירות שולבו צמחי המרפא: גדילן מצוי, גרגרנית יוונית.
11. לצורך הפחתת החשק למתוק ושיפור פירוק ועיכול פחמימות שולב צמח המרפא: ג'ימנמה, לענה.

חשיבות התזונה והשתייה:

אין ספק שלתזונה נכונה יש מקום מרכזי במניעה וטיפול במחלת הסוכרת. הרגלי התזונה המערביים הם אחת הסיבות להתפרצות ממדי מחלת הסוכרת בעולם המערבי עד כדי מגיפה. יש להימנע מכל מזון קלוקל (ג'אנק פוד), מתועש ומעובד, קמח לבן, אלכוהול, קפאין ומוצרי חלב פרה. במספר מחקרים נמצא קשר בין צריכת מוצרי חלב פרה לבין התפתחות סוכרת סוג 1 אצל ילדים. יש לצרוך מזון טרי המכיל חלבון מן הצומח או חלבון נטול שומן מן החי, חומצות שומן איכותיות, ירקות ופירות יער. מומלץ לצרוך במקום 3 ארוחות גדולות, 5 ארוחות קטנות יותר השומרות על רמה יציבה של סוכר ואינסולין בדם.

חשיבות הפעילות הגופנית:

פעילות גופנית מתונה מסייעת לאזן את כל המערכות בגוף, ביניהם המערכת המטבולית. לכן יש חשיבות גדולה לפעילות גופנית מסודרת כמניעה, וכסיוע לטיפול במחלת הסוכרת.

מוצר מומלץ : רטבוליקס