תגובה אלרגית מתרחשת כאשר המערכת החיסונית מזהה בטעות חומרים בלתי רעילים, כמו דשא, פולן (אבקת פרחים) דטרגנטים או מזונות שונים כפולשים מזיקים.
המערכת החיסונית מגיבה לאיום הנקרא "אלרגן", על ידי שחרור חומרים המכונים היסטמינים. ההיסטמינים יוצרים מגוון רחב של תגובות בגוף. ביניהן גודש בדרכי הנשימה ובאף, יצירה מוגברת של ליחה , פריחות וכתמים על העור, כאבי ראש וכו'.
כאשר קיימת סכנה ממשית לגוף, כמו למשל במקרה של חדירת נגיף שפעת לגוף, תגובות כאלה מהוות קו הגנה חשוב במלחמה נגד הפולש. הן מסייעות ללכוד ולגרש אלרגנים, ומעודדות אותנו לנוח ולהחלים. אולם במהלך אזעקת השווא של התגובה האלרגית מגיב הגוף תגובת יתר לחומר, שכאמור היה בלתי מזיק.
רוב האלרגנים מצויים בסביבה או במזון. אלרגיות לחומרים המצויים בסביבה כוללות אלרגיות לאבקת הפרחים הזכרית – הפולן, אלרגיה זו נקראת בשם קדחת השחת, נשורת מעורם של בעלי חיים, אבק, נוצות, ארס של חרקים, מוצרים קוסמטיים, חומרי ניקוי מסוימים ומתכות.
כאשר מסלקים את האלרגנים הסביבתיים או כשהם נעלמים מעצמם בחילופי העונות, חוזר הגוף למצבו הטבעי. כאשר האלרגנים אינם מסולקים, תמשיך המערכת החיסונית להימצא במצב מלאכותי של ערנות מוגברת. במקרים אלה, יכולה התגובה האלרגית להפוך לדלקת אלרגית כרונית במעברי האף.
עדיין לא ברור מדוע אצל אנשים מסוימים מתפתחות אלרגיות לחומרים מסוימים ואילו אצל אנשים אחרים לא. נראה שלתגובות אלרגיות מסוימות , כמו קדחת השחת, יש בסיס תורשתי. גם הצטברות מופרזת של ליחה בגוף המושכת ומאחסנת את האלרגנים תורמת לתגובות אלרגיות , או אף יוצרת אותן. בנוסף, מתח נפשי ומערכת חיסונית חלשה יכולים להחריף את תסמיני האלרגיות.
הגישה הטיפולית הטבעית כוללת איזון של מערכת החיסון, מיגור טפילים המייצרים טוקסינים, הגברת יצור תאי חיסון תקינים והשלמת חסרים חיוניים.
